נזכרים במקצבים טבעיים

"…לכל זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים…"

הבלוג של אורלי שעיה
מוזמנים מאוד לעקוב,

לשתף ולהגיב

החושיות, החושניות, והעל-חושיות של לבנת חשוון

לאחר זריעת הכוונות, בברכות לשנה החדשה, רוח הסתיו נושאת את הזרעים אל ה'רחם הפורייה' ל'זמן יצירה'- העונה הגשומה, הנחגגת עם הדר רעמים וברקים ראשונים, של לבנת חשוון.  בתפיסות קווית, נהוג היה לטעון, כי את התואר "מר" קיבל חשוון, בשל 'מרירות' החושך, אליו לבנת חשוון...

לבנת אלול – מקשיבים למשבי הנשמה

צלחת מרק חמה (הגוף מבקש לחם, מרק, חמאה) שלכת נופלת על האדמה, ריחות עוגיות קינמון, מחליפות את מגע שאריות חול הים. אני נכנסת הביתה מהחצר יושבת לכתוב, יוצאת לסיבוב נוסף - לשנת בלוג שנייה. (התחלתי עם לבנת אב, בשנה שעברה, והנה נסגר וממשיך למעגל חדש) לבנת אלול –"רגע לקראת...

בין הנצה לקציר…. צללתי לצפון בצורה של האות צ'… ומצאתי אוצר: העצמה לחלוץ את הציר באמצעות רצון היוצר : בצומת: ממצוקה למצוקים. באמצע, נמצאת התמצית – העצמי הנצחי: מוצא וממציא מציאות, המתעצבת באמצעות ההימצאות… (ולזו לא סתם מליצה, אלא ממש אמת צרופה, מוצלב מכל הקצוות, כאן במאמר התמציתי…. ובהחלט שווה הצצה!!!!)

בעודי מצחצחת את החריצים, לקראת חג המצות, עם פנינו לחג העצמאות... בין ההנצה, להצהבה המואצת ואל הקציר, צץ.. מנץ...מציץ ומקפץ מתוכי...מעקצץ... קוצף... מעצבב...מציק... צמא...  אט אט צומח בתוכי, רוצה לצאת, להימצא, להיווצר.... ואני, כצינור, מקשיבה.... מה צפון בצורת...

מה קודם למה? התרנגולת או הביצה? היצר או היצירה?… מאמר ראשון בסדרה, שמלווה את תהליך יצור הספר "כיפה אדומה השלמה". מוקדש באהבה לכל היוצרים…בדם, יזע, דמעה ורינה

תודה שאתם כאן!!! בבלוגים הקרובים אשתף בנתיב פראי שנשמתי נעתרה לה- כתיבת עיבוד מחודש לסיפור המיתולוגי של 'כיפה אדומה' כאן אשתף בסוגיות וקונפליקטים בנושא יצר ויצירה, המלווים את תהליך בריאת הסיפור מחדש של 'כיפה אדומה' אשמח לתמיכתכם בתהליך: בתגובה כנה, תמיכה ובמעקב...אם...

להשראה אין גבולות….וכך גם לכוח החיים…. כך קרה שסחבקית גם מעצבת בגדים….וגם נוסעת לפלסטינה הרחוקה

מה גורם לי לקום בארבע בבוקר ולנסות לתפוס רכבת מצפון לדרום, לאחר שכבר פספסתי אותה, בעכו, בחושך, בריצה מביכה, בשבוע שעבר? מה גורם לי לנסע למדינת פלסטין הכבושה, שעד כה נמנעתי מלשים את רגלי בה.... זו הנורה שבמוחי התוסס נדלקה, ושוב ושוב נדלקה.... (החזון של לעשות שמלות...

מנוחה ברחם האדמה – מתנתה של לבנת טבת החשוכה

חודש טבת, בו הלבנה, גם היא, מסתתרת מאחורי העננים הכהים, הוא הזמן של עומק הגל, בירידתו מטה, בתנועתה המעגלית של השנה. זהו זמן סבלנות, מיוחד המזמין למנוחה, התכנסות, חזרה לבסיס וטיוב האדמה, זמן צלילה לעומק רחם החורף, לאימא המאפשרת: הרחם האפלה.   הקור והחושך שולחים את...

האור שניצת מתוך החשכה, החג הכי יוגי- חג החנוכה!

חנוכה הוא חג יוגי, לטעמי, מחובר במהותו ובסמליו למהות הנובעת מהיוגה בכלל ומהיוגה-השמאנית-מעגלית בפרט. אעבור כאן בקצרה רבה על הסמלים ואציג, לפי הבנתי, את מהותם... המסע האישי סובב סביב ועם חגי הלבנה: בתשרי מתחיל מחזור חדש - השרה והשתרשות בצ'קרה הראשונה, בחשכת חשוון צלילה...

ממר למר: החושניות בין היוצר והיצירה של לבנת חשוון

לאחר זריעת הכוונות בברכות לשנה החדשה רוח הסתיו נושאת אותם לרחם הפורייה של החורף, הנחגג בהדר רעמים  וברקים ראשונים של חשוון    את התואר "מר" קיבל חשוון, הן בשל מרירות הכניסה לחושך, עם תם עונת ה'יאנג' המוארת, אל רחם החורף החשוכה והפורה והן בשל אופיה של לבנת חשוון געגוע...

מלחמה, חמלה והחלמה: ליבנת חודש אב

לילה ללא לבנה, רגע לפני לידת ירח אב, חודש המחדש בברכת 'הניגודיות המשלימה' של סוף ותחילת מעגל. לבנת אב החדשה תעלה עוד מעט, עם מתנתה המיוחדת: איכות מרתקת של הלחמת שיא הכאב, לתחילתה של ההלחמה. נכנסנו לליבת ימי "בין המייצרים" - תעלה צרה של מוות ולידת החיים מחדש, שתגיע...

מחזוריות השנה בתוכי ומסביבי

לאחרונה אני מתבוננות מוקסמת ממחזוריות עונות השנה, מהספירה היהודית וחגיה, המציינים את המחוג של הזמן בשנה: תנועה מעגלית בה אנו והטבע, שוב ושוב נשנים ומשתנים. מרגש מדהים, ומסביר להבין שמחזורי השנה מסבירים את תנועתנו הפנימית, יחד עם שאר הברואים: החיות, האלמנטים והגלויים...

Facebook
YouTube
Instagram