שלום ותודה שאתם כאן.
החורף הוא זמן רחם נפלא, והשנה, עם נחיתתי הרכה והסופית לאדמה, משכו אותי חוטים נסתרים לשכתוב ועיבוד מחודש לסיפור הנשי של "כיפה אדומה".
הפעם, אני בוגרת יותר, וסבלנית יותר, מהתהליך המבודד והקשוח, איתו התגלחתי בתהליך יצירת "יוגה מנדלה" ומכיוון שהנושא של סיפורת וציור פראי, ביטוי רגשי, החלטתי שתי החלטות הנובעות אחת מהשנייה: 1. ליהנות מהתהליך, 2.לשתף בתהליך היצירה בבלוג כאן .


כיצור שנולד בלבנה מלאה של החודש החשוך בשנה, יצירת יש מאין, מוכר, ואולי ניתן אף לסמן בו שלבים מוגדרים שיכולים להועיל גם לסביבה. שתיים, וזה הנושא שלנו עכשו, נובע מתוך ההבנה של תהליכיות קסומה. כולנו יוצרים כל הזמן, לעיתים לבד. אז…


..


מתרגשת להזמינכם לעקוב, להדהד, להתלבט, לתמוך וליצור באמצעות הבלוג כאן. בסוף כל בלוג אתם מוזמנים להביע עמדה, דעה, מחשבה, או לתמוך, ברכישה שתהווה גם תמיכה פיסית ליצירה המרגשת המתהווה.

אהבתם את העבודה שאני עושה על הספר? אתם מוזמנים לתמוך בי, וליהנות מהמתנות שאשמח להעניק לכם בתמורה.

שתפו ועקבו אחרינו:
Facebook
YouTube
Instagram