מתנת הצלילה פנימה למעמקי האדמה, של לבנת טבת האפלה

מתנת הצלילה פנימה למעמקי האדמה, של לבנת טבת האפלה

חודש טבת, בו הלבנה, גם היא, מסתתרת מאחורי העננים הכהים, הוא הזמן של עומק הגל, בירידתו מטה, בתנועתה המעגלית של השנה. זהו זמן סבלנות מיוחד, המזמין למנוחה, התכנסות, בניית אמון מחדש, צמצום וחזרה לבסיס – לטיוב האדמה. הלילות ארוכים והעצים נהדפים בפראות ערומים כנגד...
האור שניצת, מתוך ליבת החשכה

האור שניצת, מתוך ליבת החשכה

  ושוב שבנו, סוב סובבנו במחזור השנה, כמו הסביבון, נשנים ומשתנים עם השנה, שוב ושוב, סוב וסוב, על צירו המרכז (להלן תקציר קצקצר:) בתשרי התחיל מחזור חדש – בהשרה והשתרשות, עם החיבור מחדש לאדמה, בעזרת הצ'קרה הראשונה. בחשכת חשוון צללנו פנימה, לרחם החורף החשוכה...
על חלימה, חושיות, חושניות, והעל-חושיות, של לבנת חשוון

על חלימה, חושיות, חושניות, והעל-חושיות, של לבנת חשוון

לאחר זריעת הכוונות, בברכות לשנה החדשה, רוח הסתיו נושאת את הזרעים אל ה'רחם הפורייה' ל'זמן יצירה'- העונה הגשומה, הנחגגת עם הדר רעמים וברקים ראשונים, של לבנת חשוון.   לבנת 'מר חשוון' הזוכה לתואר "מר" בשל הכניסה המרגשת אל העונה הפורה, אשר במהותה הרחמית,...
לבנת אלול  – מקשיבים למשבי הנשמה

לבנת אלול – מקשיבים למשבי הנשמה

צלחת מרק חמה (הגוף מבקש לחם, מרק, חמאה) שלכת נופלת על האדמה, ריחות עוגיות קינמון, מחליפות את מגע שאריות חול הים. אני נכנסת הביתה מהחצר יושבת לכתוב, יוצאת לסיבוב נוסף – לשנת בלוג שנייה. (התחלתי עם לבנת אב, בשנה שעברה, והנה נסגר וממשיך למעגל חדש) לבנת אלול...
בין הנצה לקציר…. צללתי לצפון בצורה  של האות צ'… ומצאתי אוצר: העצמה  לחלוץ את הציר באמצעות רצון היוצר : בצומת: ממצוקה למצוקים. באמצע, נמצאת התמצית – העצמי הנצחי: מוצא וממציא מציאות, המתעצבת באמצעות ההימצאות… (ולזו לא סתם מליצה, אלא ממש אמת צרופה, מוצלב מכל הקצוות, כאן במאמר התמציתי…. ובהחלט שווה הצצה!!!!)

בין הנצה לקציר…. צללתי לצפון בצורה של האות צ'… ומצאתי אוצר: העצמה לחלוץ את הציר באמצעות רצון היוצר : בצומת: ממצוקה למצוקים. באמצע, נמצאת התמצית – העצמי הנצחי: מוצא וממציא מציאות, המתעצבת באמצעות ההימצאות… (ולזו לא סתם מליצה, אלא ממש אמת צרופה, מוצלב מכל הקצוות, כאן במאמר התמציתי…. ובהחלט שווה הצצה!!!!)

בעודי מצחצחת את החריצים, לקראת חג המצות, עם פנינו לחג העצמאות… בין ההנצה, להצהבה המואצת ואל הקציר, צץ.. מנץ…מציץ ומקפץ מתוכי…מעקצץ… קוצף… מעצבב…מציק… צמא…  אט אט צומח בתוכי, רוצה לצאת, להימצא, להיווצר…. ואני,...
מה קודם למה? התרנגולת או הביצה? היצר או היצירה?… מאמר ראשון בסדרה, שמלווה את תהליך יצור הספר "כיפה אדומה השלמה". מוקדש באהבה לכל היוצרים…בדם, יזע, דמעה ורינה

מה קודם למה? התרנגולת או הביצה? היצר או היצירה?… מאמר ראשון בסדרה, שמלווה את תהליך יצור הספר "כיפה אדומה השלמה". מוקדש באהבה לכל היוצרים…בדם, יזע, דמעה ורינה

תודה שאתם כאן!!! בבלוגים הקרובים אשתף בנתיב פראי שנשמתי נעתרה לה- כתיבת עיבוד מחודש לסיפור המיתולוגי של 'כיפה אדומה' כאן אשתף בסוגיות וקונפליקטים בנושא יצר ויצירה, המלווים את תהליך בריאת הסיפור מחדש של 'כיפה אדומה' אשמח לתמיכתכם בתהליך: בתגובה כנה, תמיכה...
YouTube
Instagram